שוק המתח הנמוך עובר בשנים האחרונות מהפיכה טכנולוגית ואיתו שינוי בתפיסת ההפעלה. בעבר היה ברור שתפקידם של סנסורים טכנולוגיים הוא לתת התראה ותפקיד האדם הוא לבצע הערכת מצב ולפעול. בשנים האחרונות, עם התפתחות הטכנולוגיה ובעיקר יכולות עיבוד הנתונים, תפיסה זו מתחילה להשתנות.
אם בעבר מצלמה הייתה צריכה לצלם או מקסימום לזוז (PTZ) בהוראת המפעיל האנושי, כעת הדרישה ממנה היא לאתר, לזהות לעקוב ולנתח בעצמה את המידע שהיא רואה. המידע שזרם בעבר מהסנסורים למוקד מרכזי היה מבוסס על כח אדם שניתח את המידע והגיב. עם השנים כמות המידע המגיע למוקד הבקרה גדל בקצב אקספוננציאלי. המוקדנים במוקד האבטחה כבר לא מסוגלים להתמודד עם כמות המידע הזורמת אליהם ונדרשת מערכת תמיכה שיודעת לנתח את המידע ולהעביר אחורה למוקד רק אירועים רלוונטיים.
לעזור למשתמש אנושי לקבל החלטות
אחת השאלות הנשאלות היא למה סנסור צריך להיות פשוט או ״טיפש״? – זאת כאשר היכולות בתחום התוכנה והחומרה השתפרו משמעותית בעשור האחרון. אלו מכם המכירים את עולם התוכנה, זוכרים את תפיסת העבודה מבוססת שרת מרכזי ועמדות טיפשות בקצה. כל החכמה ועיבוד הנתונים ״ישבו״ במקום מרכזי, הסנסור שלח נתונים, אלו עובדו במרכז והתשובה המעובדת חזרה לסנסור.
תפיסת עבודה זו הינה עדיין נחלת עולם התוכנה, ישנו ענן מרכזי ואפילו מערכות Mainframe אך מכשירי הקצה כגון טלפונים סלולריים, טאבלטים, שעונים חכמים ומחשבים ניידים – הפכו להיות חכמים. אפילו מאד. זאת, מתוך הבנה שסנסור חכם יכול לעזור למשתמש האנושי לקבל החלטות בצורה טובה יותר באמצעות אוטומציה ואוטונומיה חלקית.
מגמה זו, כאמור, אינה זרה לשוק המתח הנמוך. אם בעבר דובר על כמות סנסורים קטנה, הרי היום מדובר במאות ולעיתים אלפי סנסורים במבנה מודרני אחד. כמי שצמח בעולם בתי המלון אני יכול להעיד ממקור ראשון שמערכת מצלמות שעמדה לרשותי במלון חדש בשנות התשעים התבססה על 12 מצלמות ניוביקון, כאשר מנהלי ביטחון עלו אליי לרגל ולהתפעל מהמערכת החדשנית והמשוכללת. היום, באותו מלון, מותקנות 80 מצלמות IP. אם בעבר איש המוקד נדרש לעקוב אחר מצלמות אלו ואף פותחה תורת הפעלה למעקב – זה הרי ברור לכל בר דעת שמצב זה אינו ניתן לביצוע עם 80 מצלמות.
אתגר נוסף הוא מהירות התגובה. כאשר אדם נדרש לנתח מידע מ-80 מצלמות, ללא עזרת אלגוריתמים, הוא עושה זאת לאט. עד שהמוקד יבין שיש אירוע וישלח צוות תגובה, הפושעים כבר ביצעו את זממם וברחו מהמקום.
המצלמות החכמות הקיימות היום מתריעות רק על אירועים רלוונטיים, עושות זאת באופן כמעט מיידי ומאפשרות למוקד לספק את אותה רמת שירות, ללא קשר לכמות המצלמות עליהן הוא אחראי. המצלמות החכמות מאפשרות להגדיל את מצבת הסנסורים, בלי לפגוע באיכות התגובה.
שליטה בהרבה סנסורים בו זמנית
ככל שהסנסור יודע לעבד יותר מידע לבד ולהעביר ״אחורה״ למוקד המרכזי רק אירועים ממוקדים, כך מפעיל אנושי אחד יכול לשלוט על יותר סנסורים. אם נוסיף לזה יכולות בינה מלאכותית במוקד המרכזי, המסוגלות לעזור למפעיל אנושי להוציא את המוץ מהתבן – קיבלנו איזון חדש בין האדם לסנסור. פחות אנשים יכולים להפעיל הרבה יותר סנסורים.
החברה המובילה את תחום הסנסורים החכמים בעולם האבטחה העולמי היא Hikvision עם טכנולוגיה בשם AcuSense. האלגוריתמים הקיימים בסנסור בקצה יכולים להבדיל בין אנשים שונים (זיהוי פנים ועוד), זיהוי התנהגויות חריגות, זיהוי כלי רכב על פי מודל, צבע וכמובן מספר לוחית (LPR) ובמקביל להתעלם ממזג אוויר, בעלי חיים ושינוי תאורה. העיבוד העצמאי מאפשר זיהוי פעילות שהוגדרה מראש כחריגה בזמן אמת, ללא צורך בעיבוד אנושי. טכנולוגיית AcuSense גם מוסיפה תוויות על קטעי וידאו מוקלטים עם אנשים וכלי רכב ובכך מאיצה חיפוש אירועים בדיעבד בקבצי הווידאו.
שאלה של כדאיות כלכלית
לפני מספר שנים כאשר מצלמות חכמות יצאו לשוק, משתמשים חששו ממחירן הגבוהה ביחס למצלמה טיפשה. החכמות היו יקרות יותר והמשתמשים, גם אם ראו בהן יתרון מבצעי, נרתעו מהעלות. כיום, כאשר משתמשים בעולם הבינו כי בחישוב העלות הכוללת של האבטחה, על כל מרכיביה, סנסור חכם מוזיל עלויות – קונים יותר. וכשקונים יותר, מחיר יחידה יורד. לפי חברת HVI, מפיצת מוצרי Hikvision בישראל, הפרש המחיר בין מצלמה פשוטה לחכמה הפך בשנים האחרונות לזניח.
סנסורים חכמים יכולים, בנוסף להיותם גורם מעבד מידע, להוות גם גורם מגיב. בצורה כזו, הסנסור ׳סוגר מעגל׳ בעצמו ומקצר משמעותית את זמן התגובה לאירוע. עד הגעת כוח התגובה האנושי ידעו דגמים נבחרים של מצלמות אבטחה להפעיל סירנות מובנות (קול), אמצעים ויזואליים כמו הדלקת פרוז׳קטור (אור) ואף שידור הודעות קוליות מותאמות כדי להזהיר מסיגי גבול לצאת מאזור מוגבל.
אין ספק כי טכנולוגיות המוצעות היום במחיר תחרותי, קלות התקנה ובעלות רמת התרעות שווא נמוכה – ימשיכו להוביל את השוק בשנים הקרובות. הסיבה לדרישה זו טמונה בצורך גובר בהתקנת כמות גדולה של מצלמות על מנת לכסות יותר שטחים; ממבנים עסקיים גדולים ועד שטח עיר שלמה (עיר חכמה). בכמויות כאלו של מצלמות ואירועים, מוקדנים אנושיים מתקשים לעבד את כל המידע – אלו נדרשים להסתמך על אלגוריתמים במצלמות חכמות.